Sarah Bykofsky Mendelson
(1924-2001)
Date of death : 4/3/2001Place of death : Israel , Tel Aviv , Tel Aviv
Place of Burial : Yarkon Cemetery - Plot No. -
Display Map

Short Biography

Parents : (M) Helena Bykofsky (F) Yitzhak Bykofsky
Spouse : (H) Abraham Mendelson
Children :(S) Isaac Mendelson

Born : Poland Lived : Israel , Tel Aviv , Tel Aviv

Life Story & Milestones

שרה נולדה ב 21 לפברואר 1924 למשפחה מבוססת, משכילה ומכובדת בעיר קטנה (עיירה) בפולין. היא היתה הבכורה לאח שהיה צעיר ממנה בשנתיים, ונספה מאוחר יותר בשואה. אביה היה הרוקח (היחיד) בעיירה, ואמה סייעה בידו והיתה מומחית בפני עצמה ברקיחת צמחי מרפא ותרופות מן הטבע.

סבתי היתה אישה חזקה ודעתנית וניהלה את בעלה ילדיה ביד רמה. החינוך בבית היה שמרני ונוקשה. אף כי אביה יצחק ואמה הלנה היו אוהבים ומסורים ללא גבול, דעתם של הילדים לא נחשבה, נדחתה בפני האמונה התמימה שהילדים אינם מסוגלים להבין, ועל כן לא היה מקום להסביר ובוודאי שלא לויכוח.

שרה אימי גידלה וחינכה אותי באופן שהיה התרסה ותיקון על שיטת החינוך עליה גדלה, וביודעין. מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד טרחה, והסבירה והקשיבה עד כלות. היא איפשרה לי מידת חופש גדולה, תוך שהשכילה לשים רסן וכבלים בלתי נראים שטוותה בחוטים של הידברות, היגיון צרוף ואהבה ללא גבול.  תמיד היתה פנויה וקשובה אלי, עודדה אותי להביע ולא חששה מויכוח, אותו תמיד הובילה לכיוון הגיוני ומעשי בנתיב אוהב, תומך וקשוב.

שרה גידלה אותי כאם המתייצבת ועומדת לבדה מול העולם, חוצצת ומגשרת לבנה היחיד הקטן תמיד. היא השכילה לשלוט בי בשנות ההתבגרות הסוערות, ולהביאני אל חוף המבטחים של חינוך נאות, השכלה, מקצוע ומשפחה. היא עשתה זאת על ידי קשר קרוב וחזק, הבנה וקבלה אין קץ. היא היתה הכותל והאורקל, וגם חברה לשמוח.

שרה ניחנה בכוחות נפש, יצירתיות, אינטליגנציה גבוהה והיגיון בריא. אלו עמדו לה בחייה כנשמה אוהבת חיים, חולמנית, ואופטימית חסרת תקנה.

"המטבח של שרה". מה שהתבשל שם לא היה געפילטע פיש בלבד. כמו במטבחיהן של נשים גדולות אחרות,בעיקר התבשלו שם רעיונות, ויכוחים בעשן סיגריות וקפה נמס אשכנזי של עלית נמזג שם עד השעות הקטנות כמעט יום ביומו. לא עסקו שם באידיאולוגיות ומהפכות. זה היה מקום של שיחות נפש וחשבון נפש. רחם שפוי לעבור בו סערה כאב ושימחה. מקום מפגש לשיחה בארבע עיניים (או ארבע עשרה).

במטבחה של שרה היה מכשיר רדיו טרנזיסטור שולחני של פיליפס שתמיד ניגן, ועוד רדיו שעון מעורר ניגן תמיד לצד מיטתה בחדר השינה. היה תקוע על גלי צהל במשך שנים ומעולם לא כובה. לכל היותר היתה מנמיכה את הווליום. שרה אהבה להירדם עם תכניות לילה כמו "יש עם מי לדבר" "ציפורי לילה" ו "לא רוצים לישון" ברקע. שרה לא אהבה דממה. כששאלו אותה למה מנגן רדיו בכל חדר תמיד אמרה "זה ממלא לי את הבית חיים". בכל חדר מנגן מכשיר רדיו או טלויזיה, ומעל אלה צילצולים בטלפון ופעמון האינטרקום בדלת מידי פעם. חברים, חברות, שכנות, חברים של חברים. חיים וחיים וחיים 24/7. 



כל מי שעבר במטבח של שרה קיבל משהו, למד משהו על שרה וסיפר את סיפורו. אני רוצה להאיר ולספר על כמה מהדברים שקיבלתי ולמדתי מאמא שלי, שרה בייקובסקי מנדלסון:

דע מאין באת ולאן אתה הולך.

גיבור מת פעם אחת. פחדן מת כל פעם מחדש (מפחד).

תמיד תפעל בהיגיון ובקור רוח. תהיה Cool .

אל תעשה דברים שלא תוכל להסתכל לאנשים בעיניים. 



גישה בריאה לחיים

אמא ייחסה חשיבות ללימוד השפה האנגלית ככלי מפתח לחיים עודדה אותי לקרוא באנגלית והיתה "דוחפת" לי ספרים לקריאה. יום אחד חזרה מהעבודה ושלפה דף מקופל שצולם במכונת הצילום "בעבודה". שנים שמרתי את דף הנייר המצולם הזה, שמסכם נוסחה מופלאה לחיים:

Dear God, give me

strength to accept with serenity

the things that cannot be changed ,

Courage to change

the things which can and should be changed ,

and the Wisdom to distinguish

the one from the other .

 

אלוהים,

תן לי את הכח לקבל בהכנעה את הדברים שאי אפשר לשנות,

את העוז לשנות את הדברים שצריך ואפשר לשנות

ואת החוכמה להבחין ביניהם.




אופטימיות מציאותית

תמיד חיפשה ומצאה את הדרך להפיק משהו טוב מכל מצב. כאשר חלתה בסרטן השד נסעתי איתה כל שבוע לבית החולים הדסה עין-כרם. תמיד נסענו בכביש הישן והיתה מתענגת על הדרך המתפתלת בנוף המדהים של הרי ירושלים. לכל ביקור בבית החולים התווסף תמיד גם טיולון בירושלים. כל פעם חיפשנו מקומות שלא היינו בהם.

מילים שאמרה לי יום אחד באותה תקופה: "מאז שגילו אצלי את הסרטן התחלתי להעריך את החיים, את זה שאני חיה ואת כל מה שסביבי. אני יוצאת החוצה, רואה את השמים הכחולים, העצים, הציפורים, את המכוניות ברחוב ואפילו האוטובוס שעובר. ואני כך כך שמחה שאני חיה ואני כל כל רוצה לחיות."

ממש לא מפתיע שקיבלתי ממנה את הספר 'אל דאגה' של  דייל קרנגי. היא היתה אלופה בספורט של "יש לך לימון? תעשה לימונדה" שרה קיבלה הרבה לימונים בחיים והיא אכן עשתה אותם לחיים עם טעם.

 

אישיותה החזקה וגישתה הבריאה אפשרו לשרה לעמוד איתנה בכל תהפוכות החיים שעברו עליה, דרך אובדן אחיה ואביה בשואה, שנים של גלות ורעב בסיביר, מאבקה להשלים לימודי תואר שני בפולין לפני שעלתה לארץ, והמשפחה והבית החם והמלא תמיד שהצליחה ליצור חרף היותה אם חד-הורית לבן יחיד. כוחות נפש ורוח, אופטימיות ונחישות לייצר טוב בכל מצב הפכו אותה לסמל.

 

אהבת חיים ושימחה

שרה אהבה לחגוג ימי הולדת, חגי ישראל, וכל דבר יכול היה להיות סיבה לשימחה, חגיגה או הנאה. בצעירותה אהבה לצאת ולבלות עם חברים (במועדוני הסטודנטים בפולין ובבתי הקפה של תל-אביב עם הפולנים בישראל).

שרה אהבה לחיות, לחגוג וליהנות מחברת אנשים ואוסף רחב של אפשרויות כמו ספר טוב (תמיד היתה עם ספר), תיאטרון (מנויה נצחית בקאמרי או הבימה), קונצרט טוב (עוד מנוי בפילהרמונית), מוזיאון, סרט טוב בקולנוע או בטלויזיה, מאוד אהבה ללכת לים עם חברות, נופש ('בית הבראה') כשמתאפשר, טיולים בטבע איתי ועם חברי, וכל מיני פינוקים קטנים שאהבה לקנות לעצמה.

 

בצעירותה קשר כתבה שירים. היה לה אוסף שירים גדול כתוב בפולנית בכתב יד מעוגל וצפוף על ניירות מצהיבים מפעם, שאמרה שרובו שירים רומנטיים. אמא גם אהבה לצייר, לצלם ולנגן. נהגה לנגן בפסנתר לעצמה וגם כאשר התאספו בסלון זוגות מחבריה הפולנים או החברים שלי שהיו מתקבצים בביתנו בקביעות.


Add PhotoAdd Photo Add VideoAdd Video Add Tribute / CondolencesAdd Tribute

Memorial Creator

Isaac Mendelson

Relation to the Deceased : Mother

Communities